חקירה משפטית של אנשים עם מוגבלות שכלית המדווחים על התעללות פיזית ומינית

Transcription

1 חקירה משפטית של אנשים עם מוגבלות שכלית המדווחים על התעללות פיזית ומינית פרופ' אירית הרשקוביץ בית הספר לעבודה סוציאלית הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות אוניברסיטת חיפה מחקר זה נערך בסיוע מענק מחקר מקרן שלם הקרן לפיתוח שירותים לאדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות קרן שלם/ 150/4102

2 תוכן העניינים תקציר... 3 רשימת טבלאות... 2 מבוא... 5 סקירת ספרות... 6 התעללות באנשים עם מוגבלות שכלית... 6 קרבנות לכאורה עם מוגבלות שכלית במערכת המשפטית... 7 ראיון קרבנות עם מוגבלות שכלית... 8 נוהלי ראיון אופטימאלים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית חקירת אנשים מוגבלות שיכלית בישראל רציונאל מטרות והשערות המחקר שיטת המחקר ממצאים דיון וניתוח סיכום, המלצות ומסקנות ההשלכות היישומיות של המחקר רשימת תפוצה המלצות למחקרי המשך בבליוגרפיה נספחים

3 תקציר אנשים עם מוגבלות שכלית נמצאים בסיכון מוגבר להיות קורבנות של התעללות. לקויות אלו גם עלולות להגביל את יכולתם לחשוף את דבר הפגיעה ולספק מידע משפטי רלוונטי בנוגע לתקיפה לגורמי חקירה. למרות הצורך לערוך חקירות מותאמות ורגישות עם אוכלוסייה זו, המחקר המצומצם בתחום מראה כי חוקרים נוטים לנהל חקירות בלתי יעילות ולא מותאמות התפתחותית ולכן הנחקרים נמנעים מלחשוף את פגיעתם או לחילופין מספקים הצהרות דלות או לא עקביות, שסיכוייהם להתפתח לכדי כתב אישום דלים מאוד. מכיוון שמחקרים קודמים נערכו על חקירות לא ראויות של אנשים עם מוגבלות שכלית, מחקרים אלה לא יכלו לזהות את האסטרטגיות היעילות ביותר בחקירתם וגם לא את האיכות המרבית של עדות אליה הם יכולים להגיע. המחקר הנוכחי בחן כיצד נחקרו אנשים עם מוגבלות שכלית, באיזו מידה הם השתתפו בחקירה והגיבו לשאלות ומה היו תוצריה מבחינת פרטי המידע המרכיבים את העדות. חקירות משפטיות של אנשים עם מוגבלות שכלית קלה ובינונית הושוו לחקירות של אנשים ללא מוגבלות שכלית. חוקרים מיוחדים הפועלים לפי חוק חדש (חוק הליכי חקירה והעדה: התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, התשס"ו- 4115) ושעברו הכשרה ייעודית לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית, ביצעו את החקירות בהתאם לפרוטוקול ה-,NICHD פרוטוקול המיועד לאפשר ראיונות מותאמים התפתחותית. איכות הראיונות והתצהירים שהתקבלו מהנחקרים נותחו באופן המאפשר לתאר את טווח התפקוד בחקירה של אנשים עם מוגבלות שכלית קלה ובינונית ולתעד את היעילות היחסית של שאלות ואסטרטגיות חקירה שונות. הממצאים מראים שאנשים עם מוגבלות קלה תפקדו ברוב התחומים כמו אנשים ללא מוגבלות ואם כי אנשים עם מוגבלות בינונית נתנו עדות מצומצמת יותר, העדות היתה בדרך כלל איכותית וכללה פרטים מרכזיים חשובים להליך המשפטי. מחקר זה מקדם את ההבנה לגבי אסטרטגיות אפקטיביות ליישום בעת ניהול חקירה משפטית עם אנשים עם מוגבלות שכלית, ומצביע על היכולות של אנשים עם מוגבלות שכלית לתאר אירוע שחוו במסגרת חקירה פלילית. 3

4 רשימת טבלאות טבלא 0. כמות והרכב השאלות שהופנו לנחקרים טבלא 4. תגובות הנחקרים לשאלות שהופנו אליהם טבלא 3. רמת ההיענות לשאלות מסוגים שונים טבלא 2. שכיחות התגובות האינפורמטיביות כפונקציה של סוג השאלה טבלא 5. כמות פרטים ממוצעת בתגובה לכל סוג של שאלה טבלא 6. כמות פרטים ממוצעת בתגובה לכל סוג של הזמנה פתוחה טבלא 7. כמות הפרטים שכללה העדות בכל אחת מ- 3 הקבוצות טבלא 8. כמות הפרטים הכוללת כפונקציה של סוג השאלה טבלא 0. פיזור פרטי העדות בקטגוריות התוכן 4

5 מבוא אנשים עם מוגבלות שכלית מהווים קבוצה פגיעה במיוחד באוכלוסיה אך פחות מוגנת מצד המערכת המשפטית. נראה שמוגבלות שכלית מהווה גורם סיכון חמור לניצול מיני ולתקיפה פיזית בעיקר מפני שהמוגבלות כרוכה בתלות פיזית ורגשית במבוגרים אחרים, בקושי בזיהוי מניפולציות מצד תוקפי מין, ובקושי להימנע מפגיעות פיזיות ומיניות. בנוסף, אנשים עם מוגבלות שכלית מתקשים בהבנה, זכירה ותיאור של האירועים שהם חוו, ולכן לעתים קרובות גרסתם מתקבלת בספקנות. הקושי בהפקת והערכת התיאורים של אנשים עם מוגבלות שכלית גוררים במקרים רבים תגובות הימנעות מצד מערכות החינוך והרווחה כמו גם מצד המערכת המשפטית. אנשים עם מוגבלות שכלית אינם זוכים לאמון ואף אם הוגשה תלונה פורמאלית בעניינם, זו אינה זוכה לטיפול יעיל במערכות אכיפת החוק. התוצאה החמורה היא שקולם של אנשים עם מוגבלות שכלית אינו נשמע כראוי במערכת המשפטית, ונגישותם למערכת הצדק מקופחת. הקושי לעצור או למנוע את הפגיעה, ובעקבותיה את הדיווח מחד, ונגישותם הזעומה למערכת הצדק מאידך הופכת אנשים עם מוגבלות שכלית לקרבנות קלים לתוקפיהם, קרבנות שאינם מתנגדים בזמן התקיפה וגם שותקים או מושתקים לאחריה, ולכן גם הפגיעה בהם מתמשכת ואף מחמירה. המחוקק הישראלי הכיר בשנת 4115 בצורך להנגיש את מערכת הצדק לאנשים עם מוגבלויות והעביר את החקירה שלהם לידי חוקרים מיוחדים, עובדים סוציאלים בהכשרתם שקיבלו הכשרה ייעודית לחקירת אנשים עם מגבלות שכליות בכל טווח הגילאים. חוקרים אלה היו אמונים עוד קודם על חקירה מותאמת התפתחותית של ילדים, והשתמשו בפרוטוקול ה- NICHD לביצוע חקירות ילדים. עם החלת החוק, פרוטוקול זה הותאם על ידי המחברת לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית בכל טווח הגילאים. המחקר הנוכחי הוא מאמץ ראשון לבחון את איכות החקירות המתבצעות על ידי החוקרים המיוחדים עם אנשים עם מוגבלות שכלית ובמידה מסויימת, לבחון את יעילות החוק. מכיון שפרוטוקול החקירה שבשימוש החוקרים המיוחדים והכשרתם הייעודית אמורים לעזור להם לבחור באסטרטגיות יעילות בחקירה, מצופה כי מחקר זה יוכל להצביע על היכולות של אנשים עם מוגבלות שכלית לתאר אירוע שחוו כשהם מרואיינים כראוי. 5

6 סקירת ספרות התעללות באנשים עם מוגבלות שכלית עד לעשור וחצי האחרונים, הטענה כי אנשים עם מוגבלות שכלית הם בסיכון מוגבר להיפגע מהתעללות, נעדרה תיעוד אמפירי מוצק. מחקר בקנה מידה רחב שנערך על ידי Sullivan & Knutson (2000) מצא כי קיים קשר חזק בין לקויות, כולל מוגבלות שכלית, להתעללות: לאנשים עם לקויות היה סיכון גדול פי 3.2 מאנשים ללא לקות להיות קורבנות להתעללות )30% אל מול ; 0% הסבירות לפגיעה פיזית, מינית ורגשית הייתה , ו- 3.8 אחוזים בהתאמה(. בישראל, מחקר עדכני הראה שמבין כל אוכלוסיית הילדים והנוער שנחקרו כקרבנות התעללות בין השנים 4112, % תוארו כבעלי מוגבלות קלה ו- 0.4% תוארו כבעלי מוגבלות חמורה (2007 Lamb,.)Hershkowitz, Horowitz & מטרת מחקר זה הייתה לתאר מאפיינים של הפגיעות שדווחו על ידי אנשים עם לקות ואת המידה בה היו מוכנים לחשוף את הפגיעה בהם כאשר נחקרו באופן רשמי. החוקרים מצאו כי אנשים עם לקוית, כולל לקויות אינטלקטואליות, נוטים להיות קרבנות להתעללות מינית ולדווח על תקיפות מיניות חמורות יותר מאשר אנשים שהתפתחותם תקינה. נמצא כי לאנשים עם מוגבלות סיכוי רב יותר לחוות התעללות על ידי הורה או מטפל, לחוות פגיעות חוזרות, פגיעות חודרניות יותר ותקיפות הכוללות שימוש באיום ואלימות מאשר אנשים שהתפתחותם טיפוסית. בנוסף, במרבית המדדים רמה גבוה יותר של מוגבלות הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר להתעללות מינית. בהשוואה לנפגעים שהתפתחותם תקינה, אנשים עם מוגבלות חשפו את דבר פגיעתם בתדירות נמוכה יותר והשהו את חשיפתם לעיתים יותר תכופות. ממצאים אלו מגבירים את החשד שאוכלוסייה פגיעה זו עלולה להוות "מטרה בטוחה" להתעללות מינית, היות והם מתקשים למנוע את התקיפה ולדווח עליה לאחר שקרתה 1995(.)Williams, הפגיעות הגבוהה של אנשים עם מוגבלות, כפי שהיא באה לידי ביטוי במחקרם של Hershkowitz ועמיתיה )4117(, ממחישה את הצורך בפיתוח טכניקות חקירה יעילות עם אנשים עם מוגבלות שכלית ואילו שיעור החשיפה הנמוך מצידם רומז שטכניקות החקירה הנוכחיות אינן מספקות במקרים בהם הנחקרים הם אנשים עם מוגבלות שכלית. 6

7 קרבנות לכאורה עם מוגבלות שכלית במערכת המשפטית כאמור, למרות שאנשים עם מוגבלות שכלית נפגעים לעיתים תכופות יותר, רק לעיתים רחוקות הם מדווחים על פגיעתם למשטרה. במחקר משנת 4110 מעריכה Murphy שבקרב נפגעים עם לקות, רק אחד מחמישה מגיש תלונה למשטרה באופן רשמי, ובנוסף )4110( Clare & Murphy מדווחים כי הטיפול בתלונות אלו הוא לעיתים שטחי, חפוז וחסר. החקירות המשטרתיות מוגבלות בהיקפן והעמדות לדין במקרים אלו נדירות. באופן יחסי, מספר מועט של מקרים בהם מעורבים אנשים עם מוגבלות שכלית מגיע לבתי המשפט 1995( Williams,.)Gudjonsson, Murphy, & Clare, 2000; Green. 2001; מנקודת מבט היסטורית, אנשים עם מוגבלות שכלית נחשבו עדים לא מהימנים ( & Henry,)Gudjonsson, 2003 בגלל כישורי הזיכרון הנמוכים שלהם, רגישותם לסוגסטיה והיכולת התיאורית המצומצמת שלהם )1994 Issacs,.)Perlman, Ericson, Esses, & לאנשים עם מוגבלות שכלית יש קושי לספק עדות גם בבית המשפט )2001 Bull,,)Milne & והם לעיתים קרובות חשים בילבול ואי נוחות במיוחד כאשר הם נשאלים שאלות סוגסטיביות או מורכבות ( & Johnson, Kebbell, Hatton,.)O Kelly, 2001 )4116) דיווחו כי תגובות בתי המשפט לקרבנות עם מוגבלות שכלית Cederborg & Lamb היו בלתי הולמות, תוך דרישה לא מציאותית כלפיהם לעמידה בקריטריונים של קומפטנטיות ואמינות, ושימוש נדיר בעדים מומחים המסוגלים להפיק מהם עדות ראויה. כפועל יוצא מכך, בתי המשפט הגיעו לקביעות משפטיות לגבי הפגיעה בהם בלא שהיתה לשופטים תמונה מלאה של היכולות, התנהגויות והמגבלות של קרבנות עם לקויות אינטלקטואליות. לפי )4110(, Mine & Bull שופטים התערבו רק לעיתים נדירות על מנת להגן על אנשים עם מוגבלות שכלית שחוו איום והפחדה בבית המשפט, למרות שהם נתקלים ביחס משפיל, בהטלת ספק לגבי הפגיעה שעברו ובתשאול מכשיל ומבלבל במהלך חקירה נגדית במשפט ( ;1999 Milne, Dent, ;1986.)Milne & Bull,

8 ראיון קרבנות עם מוגבלות שכלית מחקר שוודי עדכני של חקירות משפטיות של נפגעים לכאורה עם מוגבלות שכלית הראה שכאשר הם רואיינו לפני המשפט, הראיונות היו בדרך כלל כושלים ( Laurell Cederborg & lamb, & 2007( השוטרים החוקרים שעל עבודתם מבוסס מחקר זה, לא רק ששאלו שאלות מנחות, כלומר שאלות כן/לא ושאלות בעלות תוכן סוגסטיבי, אלא גם כיוונו במידה רבה את אינטראקציה עם אנשים עם מוגבלות שכלית. באופן גורף הם לא ניסו לבחון האם הקורבנות לכאורה יכלו לספק מידע במענה לשאלות פתוחות שהן פחות מנחות מבחינה משפטית, לפני שפנו לסגנון חקירה מבוסס על הצעת ברירות או מידע סוגסטיבי. כאשר אנשים עם מוגבלות שכלית זכו להזדמנות שנייה לחשוף מידע בדבר הפגיעה, הם פיתחו יותר את המידע הקודם שאותו סיפקו ולעיתים אף הוסיפו התייחסות למידע חדש לחלוטין בנוגע לתקיפתם.)Cederborg, LaRooy, & Lamb, 2007( סקירה של החומר האמפירי המצומצם הקיים מצביעה על כך שחוקרים נוטים לא לחקור אנשים עם לקות אינטלקטואלית ביעלות רבה וכתוצאה מכך, הנחקרים מפיקים הצהרות שעלולות להיות נגועות בהשפעות של סוגסטיה ולכן גם לא מדוייקות. למרות שמחקרי שטח אינם יכולים להצביע על יכולת הדיוק של העדות, מחקרים בתנאי מעבדה בחנו נושא זה בעבר. מספר מחקרי מפתח ( Stephen, Agnew & Powell, 2004; Brown, Lewis, Lamb & 2012; Bruck, London, Landa, & Goodman, 2007; Dent, 1986; Gordon, Jens, Hollings, & Watson, 1994; Henry & Gudjonsson, 1999, 2003, 2007; Jens, Gordon, & )Shaddock, 1990; Michel, Gordon, Ornstein, & Simpson, 2000; Milne & Bull, 1996 סיפקו מידע רב ערך בדבר ההשפעה של סגנון השאלות על השלמות והדיוק של התשובות שאנשים עם בתרגול שכלית מספקים, אם כי הרלוונטיות שלהם להקשר המשפטי אינה מלאה. באופן מעניין, המידע המסופק על ידי אנשים עם מוגבלות שכלית ניתן להשוואה לזה המסופק על ידי אנשים עם אותו גיל שכלי ( Gudjonsson, Brown, et al, 2012; Fowler, 1998; Henry & Zigler, 1999,)1999; Iarocci & Burack, 1998; Michel et al., 2000; אך החומרה של הלקות מסבירה לרוב הבדלים בביצוע. באחד המחקרים, אנשים עם מוגבלות שכלית קלה סיפקו פחות מידע 8

9 במענה לשאלות פתוחות הפונות לזיכרון החופשי שלהם אם כי הם השיבו באותה תדירות לשאלות אלו כמו אנשים שהתפתחותם תקינה ובני אותו הגיל )2003 Gudjonsson,,1999.)Henry & אך במחקרים אחרים נמצא שאנשים עם מוגבלות קלה לא נפלו מאנשים ללא מוגבלות בביצועי זיכרון )2012 al,.(brown, et מחקרים רבים שעסקו באנשים עם מוגבלות שכלית התמקדו בנטייתם להיות מושפעים מסוגסטיה ולהסכים עם הצעות המוגשות להם ( & Gudjonsson Agnew & Powell, ;2004 Henry, 2003; Henry & Gudjonsson, 1999, 2003; Milne & Bull, 1996; Sigelman, Schoenrock, 1981,)Budd, Spanhel, & והממצאים מדגישים את הסכנה שבשימוש באסטרטגיות מסוימות )כגון, שאלות סוגסטיביות ומנחות(. אך מחקרים אלו לא שפכו אור על היכולות של אנשים עם לקויות אינטלקטואליות לספק מידע אמין כאשר החקירה נערכת באופן ראוי ותומך. כאשר הם נשאלו שאלות הנחשבות ראויות עם אוכלוסיות ללא מוגבלות שכלית, למעשה, עדים עם מוגבלות שכלית סיפקו תאורים מהימנים של אירועים בהם הם צפו או נטלו חלק פעיל, למרות שביצועם בהשוואה לקבוצת ביקורת לא היה יציב במחקרים השונים ( al., Agnew & Powell, 2004; Dent, 1986; Gordon et.)1994; Henry & Gudjinsson, 1999, 2003; Michel et al., 2000; Milne & Bull, 1996 בנוסף, אנשים עם מוגבלות שכלית בינונית סיפקו פחות מידע מאנשים שהתפתחותם טיפוסית או מאנשים עם מוגבלות שכלית קלה )2012 al,.(brown, et כמו כן, הם נטו להיות יותר מושפעים מסוגסטיה ולקבל הצעות אבל תגובתם לשאלות הפונות לזיכרון חופשי נטו להיות מדויקות ( & Henry.)Gudjonsson, 2003 במחקרים על אירועים מבוימים שבהם נעשה שימוש בפרוטוקול ה- NICHD לראיון של ילדים עם מוגבלות שכלית, דיווחו (4117( Brown, Lewis, Lamb & Stephens,ואחריהם Brown ועמיתים )4104( על ממצאים מפתיעים בדבר הכוחות שהפגינו הילדים. באופן כללי, הילדים דיווחו כרבע מהפרטים המתארים פעילות בית-ספרית עמוסה, שבוע אחרי התרחשותה. ילדים עם מוגבלות שכלית בינונית זכרו פחות מקבוצת ביקורת עם אותו גיל כרונולוגי וקבוצת ביקורת עם אותו גיל שכלי. משתתפים בכל הקבוצות זכרו יותר כאשר רואיינו שישה חודשים אחרי האירוע הבית ספרי מאשר שבוע אחרי. כמו כן, משתתפים אשר רואיינו בפעם השנייה כעבור שישה חודשים מסרו יותר מידע באופן ניכר 9

10 מאשר אלו שרואיינו בפעם הראשונה לאחר שישה חודשים, מה שמעיד על אפקט הגיבוש של הזיכרון שנוצר בעקבות ראיון ראשוני. באשר לדיוק המידע, משתתפים שרואיינו בפעם הראשונה לאחר שבוע היו מדויקים יותר מאשר משתתפים שרואיינו כעבור שישה חודשים. משתתפים בכול הקבוצות אשר נחקרו פעמיים מסרו באופן יחסי פרטים יותר מדויקים על האירוע בראיון כעבור שבוע מאשר אלה שרואיינו בפעם היחידה כעבור שישה חודשים. משתתפים עם מוגבלות שכלית בינונית ומשתתפים בגיל שכלי דומה זכרו פחות פרטים מדויקים מאשר אלו עם אותו גיל כרונולוגי, אך לא נמצא הבדל ברמת הדיוק הכללי בין משתתפים עם מוגבלות שכלית קלה לאלה עם אותו גיל הכרונולוגי. ממצא חשוב נוגע ליכולות של ילדים עם מוגבלות שכלית לענות באופן מדוייק על שאלות של הזכרות חופשית והחוקרים מראים כי שאלות פתוחות הפיקו מידע יותר מדויק משאלות ישירות ואלה הפיקו יותר מידע מדויק משאלות ברירה אשר בתורן הפיקו מידע יותר מדויק משאלות סוגסטיביות. בדומה למחקרם של Cederborg ועמיתיה )4117(, אנשים עם לקות אינטלקטואלית סיפקו מידע רב בחקירתם השנייה )כעבור שישה חודשים( שאותו לא סיפקו בחקירה הראשונית. למעשה הם סיפקו יותר מידע חדש בראיון החוזר מאשר בראיון הראשון. קבוצת ההשוואה עם אותו גיל כרונולוגי שהתפתחותם תקינה סיפקה יותר מידע מאשר אלה עם אותו גיל שכלי ומאשר אלה עם מוגבלות שכלית בינוני, בעוד משתתפים עם מוגבלות שכלית קל סיפקו יותר מידע מאשר משתתפים בקבוצת הפיגור הבינוני. עם זאת, הדיוק של המידע החדש שסופק היה נמוך, בטווח שבין 52% בקבוצת ההשוואה עם אותו גיל שכלי ל- 64% בקבוצת הפיגור הקל, למרות שהבדלים אלה לא היו מובהקים סטטיסטית. נוהלי ראיון אופטימאלים עבור אנשים עם מוגבלות שכלית למרות המוגבלות השכלית ונטייתם להיות מושפעים מסוגסטיה, מצטברות עדויות על כך שעדים עם מוגבלות שכלית הם בעלי כוחות ניכרים, ויכולים לספק מידע רב ערך כאשר הם מרואיינים באופן הולם. אפילו אנשים עם יכולות זיכרון נמוכות, יכולות שפתיות חלקיות או הבנה מוגבלת לתכלית החקירה, מסוגלים לענות על שאלות פתוחות ולספק מידע חדש על חוויותיהם, במיוחד כאשר השאלות ממוקדות )2007 al., )Cederborg et מאידך, על החוקרים להכיר בכך שאנשים עם מוגבלות שכלית הם 11

11 בעלי כישורים מוגבלים וחשוב להכיר בייחודיות של המאפיינים, היכולות והמגבלות של כל נחקר. זיהוי מוקדם של כישורים, יכולות והתנהגות של נחקרים עם מוגבלות שכלית עשוי לסייע לחוקרים להבין כיצד להתאים את דרכי הדיבוב שלהם בהתאם ( Westcott, Milne, 1999; Poole and Lamb, 1998; 1999(. חשוב לציין שמוגבלויות שונות נוטות להשפיע באופנים שונים על יכולתם של אנשים לתאר את חוויותיהם, וגם אנשים עם אותה לקות עלולים להיות שונים מאוד במידת המידע שהם מספקים על חוויויהם. בעת ראיון חקירה, הן של אנשים שהתפתחותם תקינה והן של אלה עם מוגבלות שכלית, על החוקרים להתחיל את הראיון בשאלות פתוחות, היות ושאלות אלו מביאות למקסימום את הסיכוי למענה מדויק גם בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית )1998 Bauminger,.)Kasari & כאשר הם נשאלים שאלות ספציפיות וסגורות, תשובותיהם של אנשים עם מוגבלות שכלית עלולה להיות פחות מדויקות 2004( Johnson,.(Henry & Gudjonsson, 2003; Kebbell, Hatton, & מכיוון ששאלות סוגסטיביות מרמזות מה הן התשובות הרצויות, יש להימנע מהן לחלוטין בעוד בשאלות מציבות ברירה )שאלות כן/לא( יש להשתמש לעיתים רחוקות, במידה והן מנוסחות באופן ניטראלי ( al., Kebell et Poole & Lamb, ( ומלוות בשאלות פתוחות שנועדו להרחבת התיאור,)2004; Michel et al., (. בנוסף לשימוש בשאלות פתוחות על החוקרים להשתמש בשפה פשוטה כלומר באוצר מילים ותחביר פשוטים יותר. לעיתים, ייתכן שראיון חוזר עם נחקרים יהי מועיל להרחבת המידע שכבר סיפקו, ולהוספת פרטים חדשים על נושאים שעדיין לא נידונו )2007 al.,.)cederborg et חקירת אנשים מוגבלות שיכלית בישראל עד לסוף שנת 4116 נחקרו מבוגרים עם מוגבלות שכלית על ידי חוקרים משטרתיים בעוד ילדים עם מוגבלות שכלית נחקרו על ידי חוקרי ילדים מומחים. עם החלת חוק 'חוק הליכי חקירה והעדה )התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית( התשס"ו ',הוסבו בהדרגה חוקרי הילדים לשמש בתפקיד חוקרים מיוחדים לאוכלוסיה זו בנוסף לתפקידם כחוקרי ילדים. החוקרים המיוחדים שהם ברובם עובדים סוציאלים בהכשרתם, קיבלו הכשרה ייעודית לחקירת אנשים עם מגבלות שכליות בכל טווח הגילאים. ההכשרה כללה בין היתר היבטים תיאורטים ומעשיים של הלקויות, היבטים משפטיים של 11

12 החקירה וגם הכשרה מעשית לחקירת אנשים עם לקויות שכליות. ההכשרה המעשית הדגישה את השימוש בפרוטוקול שהותאם לצרכי האוכלוסיה ואשר מנחה ראיון מותאם התפתחותית ובעיקר שימוש בשאלות פתוחות וברמזי דליה מהזיכרון )ראה תיאור למטה(. משנת 4117 החלו החוקרים המיוחדים לקבל הפניות מהמשטרה לחקור קרבנות בפגיעות מיניות ועבירות נלוות כמו גם חשודים בכל העבירות. תחולת החוק התרחבה בהדרגה משנה לשנה במטרה לכלול חקירות של עבירות נוספת ומעורבים נוספים עם לקויות מוגבלות שכלית. רציונאל, מטרות והשערות המחקר מכיוון שטכניקות חקירה בלתי מותאמות אפיינו את החקירות שנבדקו ברוב המחקרים הקודמים, מחקרים אלו לא יכלו להצביע על השיטות היעילות ביותר לחקור אנשים עם מוגבלות שכלית וגם לא יכלו להצביע על היכולות שלהם לתאר אירוע שחוו. לכן עדיין יש צורך להבין האם מראיינים שהוכשרו פתוחות לבצע חקירה מותאמת התפתחותית יפיקו מידע איכותי מנחקרים עם מוגבלות שכלית. המחקר הנוכחי מתמקד בקרבנות לכאורה של התעללות עם מוגבלות שכלית קלה ובינונית. יעדי המחקר הם לזהות: 0( את המידה שבה חוקרים מאומנים, העושים שימוש בפרוטוקול ה- NICHD מיישמים דרכי חקירה מומלצות בעת ראיון של אנשים עם מוגבלות שכלית, 4( את מידת ההיענות של הנחקרים ואת כמות המידע המסופק בתגובותיהם לדרכי תשאול שונות 3( את ההבדלים בין רמת הביצוע של אנשים עם מוגבלות שכלית בינונית, מוגבלות שכלית קלה וכאלו שהתפתחותם תקינה. צפוי שכאשר הם מרואיינים כראוי, אנשים עם מוגבלות שכלית יוכלו לספק תצהירים בעלי ערך משפטי ראוי. באופן ספציפי משוער כי אנשים עם מוגבלות שכלית יספקו מידע משפטי מרכזי בהיזכרות חופשית, בתגובה לסוגים שונים של שאלות פתוחות ורמזי דליה. למרות שכמות המידע המשפטי הרלוונטי שתתקבל מאנשים עם מוגבלות שכלית צפויה להיות נמוכה יותר מזו שתסופק על יד קבוצת ביקורת ללא מוגבלות, איכות התצהירים צפויה להיות מספקת. 12

13 שיטת המחקר המדגם כולל 053 משתתפים, מעל גיל 04 שהופנו לראיונות חקירה ביחידה לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות בישראל, בגלל חשד שעברו התעללות מינית או פיזית. קבוצה של 50 משתתפים עם מוגבלות שכלית קלה )טווח =IQ ) הותאמה לקבוצה של 50 משתתפים עם מוגבלות שכלית בינונית )טווח =IQ 25-53( וקבוצת ביקורת של 50 משתתפים ללא מוגבלות שכלית. משתתף אחד מהקבוצה עם מוגבלות בינונית לא נכלל בניתוח בגלל נתונים חסרים. ההתאמה נעשתה על בסיס הקריטריונים הבאים: מין הקרבן, סוג הפגיעה המדווחת )מינית, פיזית(, חומרת הפגיעה, תדירות הפגיעה )חד או רב-פעמית( הקרבה לפוגע )בן משפחה, לא בן משפחה(. מבחן ANOVA הראה שאין הבדלים מובהקים בין הקבוצות על כל אחד ממשתני ההתאמה אך נמצאו הבדלים מובהקים בגיל הקרבן כשאנשים ללא מוגבלות היו בממוצע צעירים יותר )04.7, טווח: 04-02( מאנשים עם מוגבלות קלה )00, טווח: 04-28(, ואלה היו בממוצע צעירים מאנשים עם מוגבלות בינונית )40.0, טווח: 04-57( (000.>p,34.03=(2,150)F). את הראיונות ניהלו 20 חוקרים מיוחדים מהיחידה לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה, שקיבלו מינוי והוכשרו במיוחד לערוך חקירות של אנשים עם לקות אינטלקטואליות. כל החוקרים הם בעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית או קרימינולוגיה ובעלי ניסיון של 3 שנים לפחות בניהול ראיונות משפטיים תוך שימוש בפרוטוקול NICHD )כפי שיפורט בהמשך(. פרוטוקול ראיון חקירה של ה- NICHD פרוטוקול ראיון החקירה של המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם )NICHD( במרילנד, ארה"ב פותח על ידי קבוצה של חוקרים בניסיון לאגד ידע קודם שנאסף על עריכת ראיונות מותאמים התפתחותית לשימוש לתכלית משפטית ( 2008; Esplin, Lamb, Hershkowitz, Orbach &.)Lamb, Orbach, Hershkowitz, Esplin & Horowitz, 2007 הפרוטוקול כולל שלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון המרואיין עורך הכרות עם המראיין, ומדגיש את חשיבות אמירת האמת ואת כללי הראיון, תוך עידוד המרואיין לומר "אני לא יודע" או "אני לא מבין" כאשר הדבר מתאים. במהלך השלב השני מושם דגש על בניית מערכת יחסים תומכת וביסוס קשר אמון עם המרואיין, תוך הצגה של טכניקות הראיון המועדפות. כאשר ניכר שהמרואיין נינוח, 13

14 המראיין מתרגל אותו בשליפה של פרטים על חוויה ניטראלית על מנת שהוא יכיר את סגנונות שונים של שאלות פתוחות המדגישות תהליכי דליה באמצעות היזכרות חופשית. בשלב השלישי והמהותי, עובר הדגש לחקירת אירוע המטרה. המראיינים מתודרכים להשתמש בשאלות פתוחות במידת האפשר: הזמנות ראשיות ( לדוגמא, "ספר לי כל מה שקרה, מהתחלה ועד הסוף הכי טוב שאתה יכול"(, הזמנות המשך )לדוגמא "ואז מה קרה?"( הזמנות עם מקטעי זמן ( לדוגמא, "ספר לי כל מה שקרה מרגע ש ועד רגע ש "( והזמנות מבוססות רמזי דליה ( לדוגמא, "הזכרת קרם, ספר לי הכול על זה"(. החוקרים עוברים לשאלות ישירות )לדוגמא, "מתי זה קרה?"( רק לאחר שנראה כי השאלות הפתוחות מיצו את זיכרון המרואיין. שאלות מציבות ברירה )לדוגמא, "האם הוא נגע בך מעל או מתחת לבגדים?"(, נשאלות רק כאשר מידע חיוני מבחינה משפטית נעדר ורק בסוף הראיון. ההוראה היא להימנע לחלוטין משאלות סוגסטיביות הכוללות את התשובה הרצויה )לדוגמא, "הוא הכניס את האצבעות פנימה, נכון?"( ומפעילות לחץ על הנחקר להסכים עם המידע. בסוף הראיון, בניסיון לעזור למרואיינים לחזור ולהירגע, החוקרים מודרכים להעביר את מוקד השיחה לנושאים ניטרליים )לדוגמא, "מה אתה הולך לעשות עכשיו?"(. מחקרי שדה שנערכו בארצות הברית, ישראל, קנדה ובריטניה ( Pelletier, Cyr, Lamb, Leduc, & Perron, 2006; Lamb et al., 2008; Orbach et al., 2000; Sternberg, Lamb, Mitchell, 2001 )Orbach, Esplin, & הראו כי לשימוש בפרוטוקול ה- NICHD בראיונות חקירה יש השפעה חיובית על איכות הראיון, וכי נשאלו יותר שאלות פתוחות ופחות שאלות מציבות ברירה וסוגסטיביות על ידי המראיינים. בנוסף, הנרטיב החופשי של המרואיינים היה עשיר יותר בראיונות מבוססי פרוטוקול, ויותר מידע הופק בעקבות שימוש בשאלות פתוחות. ממצאים אלו חשובים היות ופרטים שהופקו בעקבות שאלות פתוחות צפויים להיות יותר מדויקים מאלה שהופקו לאחר שאלות מציבות ברירה וסוגסטיביות ( & Blades, Dent, 1982,1986; Poole & Lamb, 1998; Waterman,.)Spencer, 2000 מחקר אנלוגי ספציפי שנערך על נחקרים עם מוגבלות שכלית אשר רואיינו באמצעות פרוטוקול ה- NICHD הראה יעילות גבוהה לפרוטוקול, אך כאמור זה לא היה מחר שדה על עדויות משפטיות 2012) al., (Brown, et. עיבוד נתונים 14

15 כל הראיונות הוקלטו בווידיאו ותומללו בקפדנות. לאחר מכן הראיונות קודדו על מנת לכמת את ההתערבויות של המראיינים ואת עושר התגובות של הנחקרים. היגדי המראיין קודדו כהזמנות ראשיות, הזמנות עם מקטעים, הזמנות מבוססות רמזי דליה, שאלות ישירות, שאלות מציבות ברירה ושאלות סוגסטיביות )ראה תיאור לעיל(, כפי שפורט על ידי Lamb ועמיתיו )2008 al.,,1996.)lamb et פרטים שדווחו על ידי הנחקרים הוגדרו כמילים אינפורמטיביות או משפטים המזהים או מתארים את הרכיבים של אירוע ההתעללות. הפרטים קודדו כמרכזיים )סנטראליים( כאשר הם תיארו את הליבה של אירוע ההתעללות או כשוליים )פריפריאליים( כאשר הם תיארו את ההקשר המיידי של הפגיעה. מהימנות בין שופטים הושגה עוד טרם החל הקידוד בתירגול על סט אחר של ראוינות, ולאורך הקידוד נמשך בדיקתה על 05% מהתמלילים שקודדו באופן עצמאי על ידי שני מקודדים מנוסים. רמת המהימנות בין השופטים לא נפלה מ 85%. ממצאים כמות ואיכות השאלות שהופנו אל הנחקרים: כמות השאלות שהופנתה לנחקרים במהלך החלק המהותי של החקירה הייתה בממוצע כ- 061 שאלות ומתוכן כ- 004 שאלות הכילו דרישה כלשהי למתן מידע מהזיכרון, בעוד האחרות לא התייחסו לאירועים הנחקרים )לא מהותיות( אלא לנושאים עקיפים או למעמד החקירה )ראה טבלא 0(. השאלות שהתייחסו לאירוע ובהן דרישה למידע מהזיכרון חולקו ל- 2 קטגוריות: הזמנות פתוחות, שאלות ישירות, שאלות מציבות ברירה ושאלות סוגסטיביות, אשר מבטאות את מדרג הדליה המועדף, כאשר שאלות פתוחות הן המועדפות ביותר ושאלות סוגסטיביות הן המועדפות פחות. באופן מעניין, לא היו הבדלים מובהקים במספר השאלות שהופנו לאנשים ללא מוגבלות או לאנשים עם מוגבלות, קלה או בינונית, ורק נמצאו מספר הבדלים בהרכב השאלות שהופנו לאנשים עם מוגבלות בינונית, כמפורט להלן. 15

16 טבלא 1. כמות והרכב השאלות שהופנו לנחקרים מספר כמות וסוג שאלות ממוצע סטיית תקן הנבדקים כמות השאלות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ כמות השאלות ללא מוגבלות המבקשות מידע מהזיכרון מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ הזמנות פתוחות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות ישירות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות מציבות ללא מוגבלות ברירה מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות סוגסטיביות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות לא מהותיות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות, כאמור לא נמצאו הבדלים מובהקים בכמות ובהרכב השאלות שהופנו אליהם. בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים עם מוגבלות בינונית, גם 16

17 לא נמצאו הבדלים מובהקים בכמות השאלות מכל סוג של שאלה שהופנתה אליהם, מלבד כמות השאלות הפתוחות שהייתה פחותה בקרב אנשים עם מוגבלות בינונית (004.>p,8.65=(1,100)F). יותר הבדלים ניכרו בהשוואת אנשים עם מוגבלות בינונית לאנשים ללא מוגבלות ואלה היו מובהקים (F(1,100)=8.17, p<.005) כשנבחנה כמות השאלות הפתוחות, המנחות (F(1,100)=183, p<.000) והסוגסטיביות )007.>p,7.56=(1,100)F) אך לא כמות השאלות הישירות. אנשים עם מוגבלות בינונית קיבלו פחות שאלות פתוחות אך יותר שאלות מנחות וסוגסטיביות מאנשים ללא מוגבלות. תגובות הנחקרים לשאלות שהופנו אליהם: בניסיון לעקוב אחר הקומפטנטיות בתקשורת במהלך החקירה, נבדקו שיעור תגובות הנחקרים לשאלות שהופנו אליהם בחקירה, החל מתגובות היענות )וורבלית או לא וורבלית( שהיו רלונטיות לאירועים הנחקרים, ענו ישירות לשאלה שנשאלה וכללו מידע בעל ערך משפטי, דרך תגובות היענות שהיו רלונטיות לאירועים הנחקרים אך לא ענו על השאלה הספציפית שנשאלה, תגובות שלא התייחסו לאירועים הנחקרים וחריגות מהנושא )דגרסיות(, תגובות השמטה )אין תגובה, תשובה לא ברורה, מילמול לא ברור, תגובה לא שלמה(, ותגובות המבטאות היעדר ידע, העדר זיכרון, אי הבנה לשאלה או חוסר ביטחון באשר לתשובה )ראה טבלא 4(. טבלא 2. תגובות הנחקרים לשאלות שהופנו אליהם תגובות נחקרים ממוצע סטיית תקן מספר הנבדקים ללא מוגבלות היענות לשאלה מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות היענות לא וורבלית לשאלה מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות תגובה בנושא האירועים הנחקרים שאינה נענית לשאלה מוגבלות קלה מוגבלות בינונית 17

18 סה"כ דגרסיה ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ אין תגובה ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ תגובה לא ברורה ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ מלמול לא ברור ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ תשובה לא שלמה ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ תגובת "לא יודע" ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ תגובת "לא זוכר" ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ תגובת 'לא מבין' או ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ פניה להבהרה ספק באשר לתשובה ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ תגובה לא מהותית ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ

19 בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות, נמצאו הבדלים מובהקים במתן תשובות רלוונטיות לשאלה שנשאלה (003.>p,9.46=(1,101)F), כך שאנשים עם מוגבלות קלה נתנו פחות תגובות וורבליות רלונטיות לשאלה ויותר תגובות לא נענות לשאלה שנשאלה אך רלונטיות לאירועים F(1,101)=6.61,) F(1,101)=5.36,) הנחקרים (001.>p,11.46=(1,101)F), עשו יותר דגרסיות לתכנים לא רלוונטים כלל 012.>p), ונטו פחות להביע חוסר הבנה (009.>p,11.07=(1,101)F), העדר זיכרון,14.40=(1,100)F). (000.>p או חוסר ביטחון בתשובות שמסרו 023.>p), דפוס הבדלים דומה נמצא בהשוואת אנשים עם מוגבלות בינונית לאנשים ללא מוגבלות ואלה היו מובהקים כשנבחנו תשובות רלוונטיות לשאלה שנשאלה (000.>p,18.21=(1,100)F), כך שאנשים עם מוגבלות בינונית נתנו פחות תגובות רלונטיות לשאלה, יותר תגובות לא רלוונטיות לשאלה שנשאלה אך רלונטיות לאירועים הנחקרים (000.>p,27.28=(1,100)F) וגם עשו יותר דיגרסיות לתכנים שמחוץ לנושא החקירה (001.>p,11.32=(1,101)F). מעבר לכך הם גם נטו פחות להביע חוסר הבנה F(1,100)=6.70,) העדר ידע,(F(1,101)=16.39, p<.000) העדר זיכרון,(F(1,101)=15.50, p<.000).,16.70=(1,101)f) (000.>p או חוסר ביטחון בתשובות שמסרו 011.>p) בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים עם מוגבלות בינונית, לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת ההיענות, מלבד כמות הדגרסיות שהיו רבות יותר בקרב אנשים עם מוגבלות בינונית (,4.25=(1,101)F.(p<.042 רמת ההיענות הוורבאלית לשאלות מסוגים שונים: בשלב זה נבדקה רמת ההיענות הוורבאלית הישירה של הנחקרים לשאלה שנשאלה, כלומר נבדק שיעור התשובות הרלונטיות לשאלה הכוללות מידע בעל ערך משפטי, ואלה נבחנו כפונקציה של אופי השאלה שנשאלה )ראה טבלא 3(. בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות, נמצאו הבדלים מובהקים ברמת ההיענות של F(1,101)=3.98,) הנחקרים בעדותם בתגובה לשאלות ישירות (017.>p,5.91=(1,101)F) וסוגסטיביות 049.>p) כך שאנשים עם מוגבלות קלה היו פחות נענים מאשר אנשים ללא מוגבלות לשאלות ישירות וסוגסטיביות אך לא פחות נענים לשאלות פתוחות או לשאלות מציבות ברירה. 19

20 בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים עם מוגבלות בינונית, נמצאו הבדלים מובהקים רק ברמת ההיענות לשאלות פתוחות (F(1,101)=6.08, p<.015) כך שאנשים עם מוגבלות בינונית הראו פחות היענות מאשר אנשים ללא מוגבלות לשאלות פתוחות. בהשוואת אנשים עם מוגבלות בינונית לאנשים ללא מוגבלות נמצאו הבדלים מובהקים ברמת ההיענות לשאלות פתוחות (000.>p,17.58=(1,100)F), ישירות (000.>p,17.72=(1,100)F) וסוגסטיביות (036.>p,4.55=(1,100)F). בכל המדדים כיוון ההבדלים היה שאנשים עם מוגבלות בינונית הראו פחות היענות לשאלות מאנשים ללא מוגבלות. טבלא 3. רמת ההיענות לשאלות מסוגים שונים שיעור ההיענות לשאלות מספר ממוצע סטיית תקן הנבדקים הזמנות פתוחות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות ישירות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות מציבות ללא מוגבלות ברירה מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות סוגסטיביות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ היעילות היחסית של סוגי השאלות בהפקת תגובות נענות: 21

21 בבדיקת היעילות היחסית של סוגי השאלות שהופנו לנחקרים במהלך החקירה, נמצא שבכל אחת מהקבוצות שנבדקו, שאלות סוגסטיביות הפיקו את מידת ההיענות הגבוהה ביותר, ושאלות פתוחות את מידת ההיענות הנמוכה ביותר, וביניהן, שאלות ישירות ומציבות ברירה. דפוס הבדלים זה נמצא מובהק עבור אנשים ללא מוגבלות (000.>p,10.89=(3,38)F), עבור אנשים עם מוגבלות קלה (,9.71=(3,42)F,7.62=(3,42)F). (000.>p וגם עבור אנשים עם מוגבלות בינונית 000.>p), שיעור התגובות האינפורמטיביות בעקבות שאלות מסוגים שונים: בשלב זה נבחן באיזו מידה הנחקרים נתנו לא רק מידע בעל ערך משפטי בתגובה לשאלה שנשאלו אלא מידע חדש בעל ערך משפטי, ומדד זה נבדק כתלות בסוג השאלה שנשאלה. בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות, נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור התגובות האינפורמטיביות בעקבות שאלות ישירות )147.>p,5.01=(1,100)F) כך שאנשים עם מוגבלות קלה היו פחות אינפורמטיביים מאשר אנשים ללא מוגבלות אך באופן מעניין, לא פחות אינפורמטיביים לשאלות פתוחות וגם לא פחות אינפורמטיביים לשאלות מציבות ברירה או לשאלות סוגסטיביות. בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים עם מוגבלות בינונית, נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור התגובות האינפורמטיביות בעקבות שאלות פתוחות (002.>p,10.41=(1,100)F) ומציבות ברירה.(F(1,100)=8.63, p<.004) בהשוואת אנשים עם מוגבלות בינונית לאנשים ללא מוגבלות נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור התגובות F(1,100)=17.74) האינפורמטיביות בעקבות שאלות פתוחות (000.>p,23.91=(1,100)F) ישירות ומציבות ברירה (030.>p,4.87=(1,100)F) כשכל ההבדלים מבטאים רמת אינפורמטיביות (p<.000 נמוכה יותר מצד אנשים עם מוגבלות בינונית. 21

22 טבלא 4. שכיחות התגובות האינפורמטיביות כפונקציה של סוג השאלה אינפורמטיביות מספר ממוצע סטיית תקן הנבדקים הזמנות פתוחות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות ישירות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות מציבות ללא מוגבלות ברירה מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ שאלות סוגסטיביות ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה "כ היעילות היחסית של סוגי השאלות בהפקת תגובות אינפורמטיביות: בבדיקת היעילות היחסית של סוגי השאלות שהופנו לנחקרים במהלך החקירה, נמצא ששאלות סוגסטיביות הפיקו את שיעור התגובות האינפורמטיביות הגבוהה ביותר. הבדלים אלה נמצאו מובהקים עבור אנשים ללא מוגבלות (003.>p,5.04=(3,37)F), עבור אנשים עם מוגבלות קלה (,13.76=(3,40)F 000.>p), וגם עבור אנשים עם מוגבלות בינונית (000.>p,20.40=(3,39)F). מאידך, שאלות פתוחות הראו יתרון על פני שאלות ישירות בקרב אנשים ללא מוגבלות ובקרב אנשים עם מוגבלות קלה אך לא בקרב אנשים עם מוגבלות בינונית. היעילות היחסית של סוגי השאלות בהפקת מידע בעל ערך משפטי: 22

23 טבלא 5 מתארת את כמות הפרטים בעלי ערך משפטי שהפיקה השאלה הבודדת מכל סוג שהוא. ניתן להבחין שכמות הפרטים שניתנה במענה לכל שאלה בודדת ובכל קטגוריה היה נמוך יותר עבור אנשים עם מוגבלות קלה ביחס לאנשים ללא מוגבלות, וכמות הפרטים ירדה אף יותר עבור אנשים עם מוגבלות בינונית. יחד עם זאת, ניכרו הבדלים ביעילות היחסית של סוגי השאלות השונות בהפקת פרטים, כך שבכל אחת מהקבוצות שאלה פתוחה המפעילה מנגנון דלייה של היזכרות חופשית הפיקה את הכמות הגדולה ביותר של פרטים. אפקט זה נמצא מובהק בכל אחת מ- 3 הקבוצות: עבור אנשים ללא מוגבלות (000.>p,15.30=(3,32)F), עבור אנשים עם מוגבלות קלה (000.>p,13.66=(3,40)F), וגם עבור אנשים עם מוגבלות בינונית (027.>p,3.39=(3,40)F). טבלא 5. כמות פרטים ממוצעת בתגובה לכל סוג של שאלה מספר הנבדקים סטיית תקן ממוצע כמות הפרטים הממוצעת לשאלה הזמנה פתוחה ללא מוגבלות שאלה ישירה שאלת ברירה שאלה סוגסטיבית כלל השאלות הזמנה פתוחה ללא מוגבלות שאלה ישירה שאלת ברירה שאלה סוגסטיבית כלל השאלות מוגבלות בינונית הזמנה פתוחה שאלה ישירה שאלת ברירה שאלה סוגסטיבית כלל השאלות

24 בנסיון להבחין בין סוגי השאלות הפתוחות, הן סווגו להזמנות כלליות, הזמנות עם רמזי דלייה, הזמנות במקטעי זמן תחומים, הזמנות לתאר את ההתרחשויות העוקבות )בסדר כרונולוגי(, והזמנות לתאר את ההתרחשויות שקדמו )בניגוד לסדר הכרונולוגי(. טבלא 6. כמות פרטים ממוצעת בתגובה לכל סוג של הזמנה פתוחה כמות הפרטים הממוצעת להזמנה פתוחה מספר ממוצע סטיית תקן הנבדקים הזמנה כללית ללא מוגבלות עם רמזי דליה עם מקטעי זמן הזמנה לתיאורים עוקבים הזמנה לתיאורים קודמים כלל ההזמנות מוגבלות קלה הזמנה כללית עם רמזי דליה עם מקטעי זמן הזמנה לתיאורים עוקבים הזמנה לתיאורים קודמים כלל ההזמנות הזמנה כללית מוגבלות בינונית עם רמזי דליה עם מקטעי זמן הזמנה לתיאורים עוקבים הזמנה לתיאורים קודמים כלל ההזמנות מטבלא 6 ניתן להבחין שלמרות חריגות מעטות, כמות הפרטים שניתנה במענה לכל הזמנה בודדת היתה נמוכה יותר עבור אנשים עם מוגבלות קלה ביחס לאנשים ללא מוגבלות, וכמות הפרטים ירדה אף יותר 24

25 עבור אנשים עם מוגבלות בינונית. הטבלא גם מראה שהשאלות הפתוחות היעילות ביותר הן הזמנות כלליות והזמנות לתאר התרחשויות עוקבות ואילו ההזמנות המפיקות את הכמות הקטנה ביותר של פרטים הן הזמנות עם רמזי דלייה והזמנות לתאר התרחשויות שקדמו. באופן מפתיע, הזמנות עם מקטעי זמן היו יעילות מאוד עבור אנשים עם מוגבלות בינונית ועבור אנשים ללא מוגבלות אך פחות עבור אנשים עם מוגבלות קלה. נסיון לבדוק מובהקות של האפקטים מצמצם את המדגם לנחקרים שהופנו אליהם כל סוגי השאלות, וצמצום מספר הנחקרים פוגע בכוח הסטטיסטי של המבחן. נסתפק כאן בבחינה התרשמותית. כמות הפרטים המהותיים לחקירה שמסרו הנחקרים: כמות הפרטים הכללית שמסרו הנחקרים היתה בממוצע כ- 460 פרטים לחקירה, מתוכם כ- 000 היו פרטים סנטראליים המתארים את ליבת אירוע התקיפה וכ- 64 פרטים פריפריאליים המתארים את ההקשר המיידי של התקיפה. טבלא 7. כמות הפרטים שכללה העדות בכל אחת מ- 3 הקבוצות שם המשתנה ממוצע סטיית תקן מספר הנבדקים סך כל הפרטים ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ סך הפרטים ללא מוגבלות הסנטרליים מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ סך הפרטים ללא מוגבלות הפריפריאליים מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ 25

26 בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות, לא נמצאו הבדלים מובהקים בכמות הפרטים הכוללת ובכמות הפרטים הפריפריאליים שמסרו הנחקרים אך נמצאו הבדלים מובהקים כשנבחנו רק הפרטים הסנטרליים לעדות (049.>p,4.09=(1,101)F), כך שאנשים עם מוגבלות קלה מסרו כמות קטנה יותר של פרטי מידע סנטראליים מאשר אנשים ללא מוגבלות. בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים עם מוגבלות בינונית, נמצאו הבדלים מובהקים בכמות הפרטים הכוללת שמסרו הנחקרים (001.>p,12.39=(1,100)F), בכמות הפרטים הסנטרליים לעדות (002.>p,10.59=(1,100)F), ובכמות הפרטים הפריפריאליים לעדות (000.>p,15.66=(1,100)F), כך שאנשים עם מוגבלות בינונית מסרו כמות קטנה יותר של כלל פרטי מידע מאשר אנשים עם מוגבלות קלה הבדלים אלו גם ניכרו בהשוואת אנשים עם מוגבלות בינונית לאנשים ללא מוגבלות ואלה היו מובהקים כשנבחנו סך כל הפרטים (000.>p,26.26=(1,101)F), הפרטים הסנטרליים (000.>p,24.34=(1,101)F), והפרטים הפריפריאליים (000.>p,21.75=(1,101)F) כך שאנשים עם מוגבלות בינונית מסרו כמות קטנה יותר של כלל פרטי מידע מאשר אנשים ללא מוגבלות. הרכב פרטי העדות כפונקציה של השאלות שהפיקו אותה הכמות הממוצעת של הפרטים שנמסרה בתגובה לשאלות פתוחות היתה כ- 044 פרטים, זו בתגובה לשאלות ישירות היתה כ- 66 פרטים, בתגובה לשאלות מציבות ברירה כ- 08 פרטים ובתגובה לשאלות סוגסטיביות כ- 8 פרטים. טבלא 8. כמות הפרטים הכוללת כפונקציה של סוג השאלה כמות הפרטים הכוללת שהופקה משאלות: מספר ממוצע סטיית תקן הנבדקים ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ הזמנות פתוחות שאלות ישירות 26

27 שאלות מציבות ללא מוגבלות ברירה שאלות סוגסטיביות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות, נמצאו הבדלים מובהקים בכמות הפרטים הכוללת שמסרו הנחקרים בעדותם בתגובה לשאלות פתוחות כך שאנשים עם מוגבלות קלה מסרו כמות קטנה יותר של פרטים מאשר אנשים ללא מוגבלות (014.>p,6.27=(1,101)F). כמות הפרטים הכוללת שהופקה בתגובה לשאלות ישירות, שאלות ברירה ושאלות סוגסטיביות לא היתה שונה באופן מובהק. בהשוואת אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים עם מוגבלות בינונית, נמצאו הבדלים מובהקים בכמות הפרטים הכוללת שמסרו הנחקרים בתגובה לשאלות פתוחות (002.>p,10.37=(1,101)F), וישירות (018.>p,5.08=(1,101)F). כמות הפרטים הכוללת שהופקה בתגובה לשאלות ברירה ושאלות סוגסטיביות לא היתה שונה באופן מובהק. כנ"ל נמצאו הבדלים דומים בהשוואת אנשים עם מוגבלות בינונית לאנשים ללא מוגבלות ואלה היו מובהקים כשנבחנו סך כל הפרטים בתגובה לשאלות פתוחות (000.>p,33.12=(1,100)F) וישירות (010.>p,6.82=(1,100)F), ואילו כמות הפרטים הכוללת שהופקה בתגובה לשאלות ברירה ושאלות סוגסטיביות לא היתה שונה באופן מובהק. בבדיקת הרכב הפרטים שניתנו במענה לסוגי השאלות שונים, נמצא שבכל אחת מהקבוצות שנבדקו, שאלות פתוחות הפיקו את מירב הפרטים ולאחריהן שאלות ישירות, שאלות מנחות ולבסוף שאלות סוגסטיביות. דומיננטיות הפרטים משאלות פתוחות ומדרג הפקת הפרטים בעדות נמצאה מובהקת עבור אנשים ללא מוגבלות (000.>p,19.84=(3,32)F), עבור אנשים עם מוגבלות קלה (,19.59=(3,35)F.,13.61=(3,32)F) (000.>p וגם עבור אנשים עם מוגבלות בינונית, 000.>p) 27

28 תוכן הפרטים שמסרו הנחקרים הפרטים שמסרו הנחקרים נותחו וקובצו לתוך קטגוריות תוכן המבטאות את המידע הנוגע לחשוד, לעדים ולקרבן עצמו כשעבור כל דמות נבדקו פרטים תיאוריים כלליים, פרטים המתארים אברי גוף, פרטי פעולות סנטרליות ולא סנטרליות שבוצעו, פרטים המתארים אמירות, תחושות גוף, רגשות ומחשבות. כמו כן זוהו פרטים המתארים זמן, מקום ואובייקטים ששימשו בפגיעה. פיזור הפרטים בכל אחת מהקטגוריות האלה מופיע בנספח כשהוא מושווה בין הקבוצות. להלן יתוארו דוגמאות נבחרות מהפרטים שהתקבלו בקבוצת האנשים עם מוגבלות קלה ובינונית. בתיאור חלקים פליליים של החשוד, אנשים עם מוגבלות בינונית מסרו כ- 00 פרטים המזהים ומתארים אותו, כ- 08 פרטים המתארים את פעולותיו הסנטרליות המהוות את העבירה, כ- 6 פרטים המתארים את איברי גופו הרלונטים לפגיעה, כ- 01 פרטים המתארים את אמירותיו בזמן הפגיעה. כמות הפרטים שמסרו אנשים עם מוגבלות קלה בקטגוריות המקבילות היתה כ- 41 פרטי זהוי ותאור, כ- 33 פרטי פעולה סנטראלית, כ- 01 פרטי גוף סנטראלים לפגיעה, וכ- 48 פרטי שיחה בזמן הפגיעה. מעבר לזה הם מסרו כ- 6 פרטים נוספים לא סנטרליים על החשוד, כ- 4 פרטים על פעולות לא סנטרליות, וכ- 7 פרטים המתארים אמוציות של החשוד. )בהקבלה אנשים עם מוגבלות קלה מסרו כ- 00, 2 ו 01 פרטים(. בתיאור עצמי של הקרבן בזמן העבירה, אנשים עם מוגבלות בינונית מסרו כ- 01 פרטים על עצמם, כ- 5 פרטי פעולה מרכזיים, כ- 01 פרטי גוף הרלונטיים לפגיעה, כ- 8 פרטי שיחה, כ- 3 פרטים תחושתיים ועוד כ- 5 פרטים פריפריאליים. בהקבלה אנשים עם מוגבלות קלה מסרו כ , 03 00, פרטים פרטי מיקום העבירה, וכ- 0 פרטים וכ- 8 פרטים פריפריאליים. בתיאור זמן ומקום האירוע, אנשים עם מוגבלות בינונית מסרו כ- 8 המתארים את זמן ביצוע העבירה ועוד כ- 4 פרטי זמן ומקום לא סנטראליים. בהקבלה אנשים עם מוגבלות קלה מסרו כ , ו- 5 פרטים. 28

29 טבלא 9. פיזור פרטי העדות בקטגוריות התוכן פרטי חשוד פרטי קרבן פרטי מקום פרטי זמן פרטי חפצים שם המשתנה מספר ממוצע סטיית תקן הנבדקים ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ ללא מוגבלות מוגבלות קלה מוגבלות בינונית סה"כ בהשוואה בין אנשים ללא מוגבלות לבין אנשים עם מוגבלות קלה, נמצאו הבדלים רק בכמות פרטי הזמן (F(1,101)=5.48, p<.021) והמקום (F(1,101)=6.80, p<.01) ואילו בשאר הקטגוריות רמת הפירוט היתה דומה. בהשוואה בין אנשים עם מוגבלות קלה לבין אנשים עם מוגבלות בינונית, נמצאו הבדלים בכל קטגוריות התוכן: חשוד p<.001) (F(1,100)=11.19, קרבן p<.002) (F(1,100)=10.21, המקום F(1,100)=8.49,).(F(1,100)=8.47, p<.004) וחפצים (F(1,100)=11.42, p<.001) הזמן (p<.004 גם בהשוואה בין אנשים עם מוגבלות בינונית לבין אנשים ללא מוגבלות נמצאו הבדלים אלה: חשוד p<.000) (F(1,100)=15.25, קרבן p<.000) (F(1,100)=15.21, המקום (p<.000 F(1,100)=23.71,) הזמן.)F(1,100)=7.62, p<.007) 29 p<.000) (F(1,100)=18.94, וחפצים

30 דיון וניתוח מחקר זה הוא הראשון מסוגו לבחון באופן סיסטמטי את איכות העדות המתקבלת בחקירה פלילית מאנשים עם מוגבלות. נבחנה עדותם של אנשים עם מוגבלות קלה ובינונית ואלה הותאמו על מספר קריטריונים לקבוצת השוואה של אנשים ללא מוגבלות המוסרים עדות באותם תנאים. משתני ההתאמה כללו את סוג הפגיעה, תדירותה ומשכה, זהות הפוגע ומין הנחקר. המחקר מראה מספר תוצאות מרשימות המציעות הערכה מחודשת של הכוחות של אנשים עם מוגבלות כעדים בהליך המשפטי. תחילה, באופן מרשים, אנשים עם מוגבלות קלה או בינונית התמודדו עם למעלה מ 011 שאלות בחלק המהותי בלבד של הראיון, שהיתה בהם דרישה לדליה מהזיכרון. זאת לאחר החלק הקדם מהותי אשר כלל שאלות רבות נוספות לצורך יצירת קשר עם הנחקר ולצורך אימון קוגנטיבי, נרטיבי ואפיזודי. למעשה אנשים עם מוגבלות, ואפילו אלה עם מוגבלות בינונית התמודדו עם אותה דרישה קוגנטיבית כמו אנשים ללא מוגבלות. זוהי דרישה עצומה לתחזוק הקשב והפעלת הזיכרון וגם דרישה עצומה מבחינה קומוניקטיבית ונרטיבית, וניכר באופן מפתיע שגם אנשים עם מוגבלות עמדו בה, השתתפו באינטראקציות רבות מאוד עם החוקר והיו אקטיביים לכל אורך החקירה. הממצא מלמד שחקירה של אנשים עם מוגבלות לא צריכה להיפגע באורכה ולא בכמות השאלות שניתן להפנות לנחקרים, ובלבד שהדרישות תהיינה מותאמות התפתחותית. שנית, בחינת התגובות של הנחקרים לכל שאלה ושאלה מראה שהנחקרים לא רק השתתפו בחקירה וקיבלו את השאלות אלא גם נתנו אאוטפוט של מענים תכניים. אופי המענים הרווחים מלמד שהנחקרים שמעו ועיבדו את הדרישה הקוגנטיבית שבשאלה, וברוב המכריע של המקרים נתנו מענה שנראה כתקף. כך, אנשים עם מוגבלות קלה ואף בינונית נתנו מענה תכני רלונטי לשאלה שנשאלה או להזמנת המידע, אשר כלל מידע בעל ערך משפטי בלמעלה מ 71% מהשאלות. שיעור זה של ההיענות הספציפית לדרישת הדלייה שבשאלה ואספקת מידע ייעודי מהזיכרון הוא גבוה במיוחד ומפתיע, בעיקר עבור אנשים עם מוגבלות בינונית. 31

31 עוד צריך לציין ששיעור התגובות הלא-קומפטנטיות מבחינה תקשורתית היה נמוך מאוד והגיע לאחוזים בודדים. מדובר בתגובות שהיוו חריגה )דגרסיה( ולא התקשרו לנושא או לשאלה שנשאלה, מילמול לא מזוהה, או תשובה קטועה. לעומת זאת תגובות השמטה כגון העדר תגובה, או הפקת תשובה לא ברורה מצביעים על הכשל בתקשורת ועל הקושי לשמור על קומפטנטיות מלאה במהלך חקירה ארוכה ודרשנית. ייתכן כי תגובות ההשמטה מבטאות את הקושי בתקשורת אקספרסיבית בעוד התקשורת הרצפטיבית מיומנת יותר. בכל מקרה, תגובות השמטה אלו לא היו יותר רווחות במובהק בקרב אנשים עם מוגבלות בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות. סוג מסויים של תגובות שאינן תכניות אך עשויות להיות תקפות הן תגובות מסוג: לא יודע, לא מבין, לא זוכר, לא בטוח. תגובות אלו נמצאו פחותות בקרב אנשים עם מוגבלות בינונית, הן בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות והן בהשוואה לאנשים עם מוגבלות קלה. תגובות אלו מהוות אאוטפוט לתהליך בקרה מטה- קוגנטיבית בו הנחקר צריך להחליט אם הוא מבין את הדרישה שבשאלה, אם יש לו ידע ו/זיכרון כדי לענות עליה ואם הוא עונה ברמת ביטחון סבירה. לכן שכיחות נמוכה של תגובות אלו עשויה ללמד על קושי בבקרה המטה-קוגנטיבית, כלומר ייתכן שהנחקרים ממעטים להביע חוסר הבנה/ידע/זיכרון משום שהם אינם מבינים מה הם אינם מבינים, ואינם יודעים מה הם אינם יודעים או מה הם אינם זוכרים. יש לציין שהחלק המקדים לראיון לפי פרוטוקול ה- NICHD כולל אימון לבקרה מטה-קוגנטיבית והנחקרים מקבלים הנחיה להשתמש בתגובות לא יודע/ לא מבין/ לא זוכר כשזה המצב. נראה שאנשים עם מוגבלות מתקשים יותר בהפנמת ההנחיות, ומצד שני אינם 'מנצלים' יותר אופציות למענים אלה על מנת להמנע מתשובה. חשוב ומרשים לציין שאנשים עם מוגבלות קלה נתנו תגובות דומות כמעט לחלוטין לאלו של אנשים ללא מוגבלות. ממצא זה מלמד שהחקירה שהם משתתפים בה היא מותאמת התפתחותית בזכות האסטרטגיות הגמישות הכלולות בפרוטוקול בחקירה. חלק מאסטרטגיות אלה כוללות שימור ותחזוקת קשב, העצמה, חיזוק על ביצועים קוגנטיביים וקומוניקטיביים ועידוד בהתמודדות עם אתגרים, פישוט לשוני, אימון תמיכה והקלה בתהליכי דלייה ובבקרה מטה-קוגנטיבית. נראה ששימוש רגיש למשתמש באסטרטגיות אלה מאפשר לנחקרים עם מוגבלות שכלית לפתח קומפטנטיות בעדים. 31

32 ממצא זה המדגים את יכולותיהם של אנשים עם מוגבלות קלה גם מלמד שהם יכולים לזכור ולתאר אירועים משמעותיים שעברו עליהם למרות שהאינטליגנציה שלהם נמוכה מהנורמה ולמרות שהם עלולים להראות קושי במשימות קוגנטיביות אחרות כגון משימות למידה. לכן נדרשת התייחסות שונה לאנשים עם מוגבלות בהתאם למשימה הקוגנטיבית שהם נדרשים לעמוד בה, וככל שהדבר נוגע למשימות דליה של אירועים אוטוביוגרפיים שהם עמדו במרכזם, הממצאים מציעים שאנשים עם מוגבלות קלה עשויים להיות לא פחות כשירים מאנשים ללא מוגבלות. ממצא נוסף התומך בכוחות של אנשים עם מוגבלות קלה מראה שהם לא רק קומפטנטים למתן תשובות ייעודיות לשאלה שנשאלה אלא קומפטנטים להגיב להזמנות להיזכרות חופשית )'ספר לי על עצמך' 'ספר לי כל מה שהיה'(, באותה המידה כמו אנשים ללא מוגבלות. זהו ממצא חשוב ביותר משום שהיזכרות חופשית ידועה ממחקרים רבים כתהליך קוגנטיבי דרשני ומעמיק המעודד סריקה נרחבת של הזיכרון ומפיק את המידע המדוייק ביותר. העובדה שאנשים עם מוגבלות קלה כשירים להשתמש בתהליכי הזכרות חופשית מציעה שהם עומדים בדרישות המערכת המשפטית וקומפטנטים למתן עדות תקפה ומדוייקת, לא פחות מאנשים ללא מוגבלות. מצד שני החמרה במוגבלות השכלית כבר הראתה פגיעה מסויימת ביכולת להגיב להזמנות להיזכרות חופשית למרות שאנשים עם מוגבלות בינונית עדיין הגיבו ללמעלה ממחצית ההזמנות הפתוחות, וממצא זה אף הוא מרשים ביותר. חשוב לציין, שבקרב אנשים עם מוגבלות ואף מוגבלות בינונית, ההזמנה הפתוחה היתה האסטרטגיה היעילה ביותר להפקת מידע בעל ערך משפטי מהנחקרים. ההזמנה הפתוחה נמצאה מלווה בפרטים רבים יותר במובהק מכל סוג אחר של שאלות הכוללות דרישה למידע: שאלות ישירות, מציבות ברירה, וסוגסטיביות. לכן, למרות שאנשים עם מוגבלות בינונית מראים קושי מסויים להיענות להזמנות פתוחות, אין בשום אופן להסיק שיש להפנות אליהם יותר שאלות סגורות, משום ששאלות סגורות מפיקות פחות מידע והמידע פחות מדוייק. המסקנה המתבקשת היא הפוכה, יש להפנות אליהם יותר הזמנות פתוחות ופחות שאלות סגורות בהנחה ריאליסטית שהם יענו רק למחציתן. מעבר למענה תקף לשאלה שנשאלה, ובעיקר להזמנה פתוחה, השתתפות קומפטנטית בחקירה מצריכה מהנחקר לספק מידע חדש לכל שאלה חדשה ולהיות אינפורמטיבי בכל שלב ככל שהחקירה מתפתחת. לכן במחקר זה נבחן לא רק אם הנחקרים נתנו מענה רלונטי לשאלות שנשאלו, וספציפית להזמנות להיזכרות 32

33 חופשית, אלא אם הם נתנו מידע חדש בתשובותיהם. מתן מידע חדש מצריך בקרה מטה-קוגנטיבית ומטה- קומוניקטיבית על המידע שכבר נמסר תוך זיהוי המוקד של דרישה חדשה והיענות לה. המחקר הנוכחי מראה שאנשים עם מוגבלות קלה לא נפלו בביצוע מיומנות זו מאנשים ללא מוגבלות והמשיכו להיות אינפורמטיביים בלמעלה ממחצית ההזמנות הפתוחות שקיבלו. פגיעה מסויימת באינפורמטיביות בתגובה לשאלות פתוחות ניכרה בקרב אנשים עם מוגבלות בינונית, למרות שהם היו אינפורמטיביים בכמעט 38% מההזמנות הפתוחות. עוד ממצא בעל עניין באשר לרמת האינפורמטיביות של הנחקרים עם מוגבלות שכלית הוא שנחקרים בשלוש הקבוצות היו במידה דומה אינפורמטיביים לשאלות ישירות כמו להזמנות פתוחות. שאלות ישירות )מה, מי, איפה, איך כמה: (WH questions אינן יעילות כמו הזמנות להיזכרות חופשית בהפקת מידע עשיר ומדוייק, אך הן עדיין פונות לתהליכי היזכרות (Recall( ולא לתהליכי זיהוי,(Recognition( ובתור שכאלה הן מועדפות על פני שאלות מציבות ברירה, וודאי על פני שאלות סוגסטיביות. כמות ואיכות הפרטים בעדות גם בבחינת סך כל הפרטים שמסרו הנחקרים, במפתיע לא נמצאו הבדלים בין אנשים עם מוגבלות קלה לאנשים ללא מוגבלות. בדיקה מפורטת העלתה שלא היו הבדלים גם בסך הפרטים הפריפריאליים אך היו הבדלים בסך הפרטים הסנטרליים. ירידה נוספת וצפויה בכמות הפרטים נרשמה בקרב אנשים עם מוגבלות בינונית אך הרכב פירטי העדות שלהם נותר דומה ומעודד במידה רבה. בכל אחת משלוש הקבוצות עיקר פרטי העדות הופקו משאלות פתוחות, בשכיחות נמוכה יותר היו פרטים משאלות ישירות, לאחר מכן פרטים משאלות מציבות ברירה ולבסוף פרטים משאלות סוגסטיביות. במובן זה נראה שאיכות העדות שהתקבלה בכל כל הקבוצות היא טובה דיה ומתאימה להמלצות מומחים לגבי Best practice בתחום חקירות משפטיות. למרות שאחוז קטן של פרטים מופק משאלות סוגסטיביות )כ 3%( ומשאלות מציבות ברירה )כ 7%(, מרבית הפרטים הופקו באמצעים של היזכרות ( 74%( ולכן למרות וריאציה בכמות הפרטים כפונקציה של המוגבלות, ההרכב של הפרטים מציע כי ניתן ככלל לייחס לעדויות רמה טובה דיה של מהימנות. יחד עם זאת, אפילו מעט השאלות הסוגסטיביות שהופנו לנחקרים, ובעיקר לנחקרים עם מוגבלות שכלית מעיב על איכות החקירה. הדאגה היא ששאלות סוגסטיביות )'לא רצית ללכת איתו, נכון?'( כוללות את 33

34 מידע היעד ומפעילות לחץ על המרואיין להסכים עם החוקר. לכן שאלות אלו עלולות לגרור תשובות מרצות ושגויות, ודאגה זו גוברת ככל שהמוגבלות השכלית חמורה יותר. עדות מסוימת לתהליך סוגסטיבי ניתן לראות בהיענות הגוברת לשאלות סוגסטיביות מצד אנשים עם מוגבלות שכלית בינונית ובמספר הגבוה יחסית של פרטים המענה לשאלה הסוגסטיבית. אם כי כמות השאלות הסוגסטיביות היתה מזערית בכל הקבוצות, חשוב שהחוקרים יעשו מאמץ נוסף למגר כלל את השאלות הסוגסטיביות. סיכום, המלצות ומסקנות כפי שמראים הממצאים, רמת הביצוע של אנשים עם מוגבלות קלה לא נפלה במובנים רבים וחשובים מזו של אנשים ללא מוגבלות. למרות ההיקף המצומצם משמעותית שלה, גם איכות העדות שהתקבלה מאנשים עם מוגבלות בינונית כוללת מידע חשוב בעל ערך משפטי, שבמקרים רבים מופק באסטרטגיות טובות. סיכום זה תומך בממצאים קודמים שהצביעו על יכולתם של אנשים עם מוגבלות שכלית להפיק דיווח על אירוע אוטוביוגרפי שחוו למרות החולשה האינטלקטואלית שלהם וגם תומך בהחלטת המחוקק לאפשר חקירה מותאמת התפתחותית לאנשים עם מוגבלות שכלית. נראה שאיכות והיקף העדויות המתקבלות מאנשים עם מוגבלות שכלית בהתאם לחוק החדש עשויים להנגיש להם את המערכת המשפטית ולעשות יותר צדק עם קרבנות תקיפה פיזית ומינית. מומלץ אם כן להרחיב את מספר החקירות המשפטיות המבוצעות עם אנשים עם מוגבלויות לעבירות אחרות שהם מעורבים בהם כגון עבירות רכוש או סמים. כמו כן מומלץ לבצע חקירות מותאמות התפתחותית עם אנשים המעורבים בהליך המשפטי כעדים או כחשודים. ההשלכות היישומיות של המחקר בעקבות ממצאי המחקר, נראות מספר השלכות מעשיות חשובות לחקירת אנשים עם מוגבלות שכלית. תחילה, למרות שהעדויות הופקו במידה ניכרת באמצעות שאלות פתוחות הפונות להיזכרות חופשית, החקירות התאפיינו גם במעט שאלות ברירה ואפילו במספר שאלות סוגסטיביות. מכיון שכל המחקר הרלונטי מראה שחשוב להימנע משאלות ברירה ושמסוכן להפנות שאלות סוגסטיביות לאנשים עם מוגבלות שכלית, חשוב שהחוקרים המיוחדים ימגרו לחלוטין שאלות סוגסטיביות ויצמצמו למינימום 34